יכולים להיות מצבים שונים ומגוונים בהם קיימים הפסדים פנסיוניים לבעלי ביטוח מנהלים מסוגים שונים.
מקרה הכי נפוץ שיכול לקרות בכל סוג של קופת חיסכון ולא רק בביטוח מנהלים זה אי הפרשה או הפרשה חלקית.
בד"כ ניתן לבדוק זאת ביחס לדיווח תקופתי של חברת הביטוח אל מול אחד מהמקורות ההבאים:
- הסכם שיש לעובד – במידה וותק העובד אינו גבוה במיוחד, שכרו של העובד יהיה זהה שסוכם עם תחילת העסקתו ולכן צריכה להיות התאמה מלאה בין השכר בהסכם לבין זה שמדווח ע"י חברת הביטוח בדיווח התקופתי.
- תלוש שכר חודשי – במידה ומדובר בעובד עם וותק שעולה על שנה שנתיים יש לבדוק את ההתאמה בין ההפרשות שנוכו משכרו של העובד בתלוש השכר לבין הכספים שנקלטו אצל חברת הביטוח.
אגב, במידה ויש הפרשים זה יכול להיות או כתוצאה מכך שמעביד אכן לא העביר את כל הכספים, או מסיבות טכניות של חברת הביטוח.
הפסדי פנסיה נוספים (נדירים יותר) יכולים לקרות בגלל עליונות של מקדם קצבה שמבוטח היה אמור ליהנות ממנו וזה לא קרה, להלן מספר דוגמאות לכך:
- ניוד/סילוק פוליסת ביטוח מנהלים וותיקה בעלת מקדם קצבה נמוך (ככול שמקדם נמוך יותר, כך קצבה גבוהה יותר). בפרקטיקה שלנו נתקלנו במקרים בהם בוצע ניוד ע"י סוכן של המבוטח ובכך פגע בפנסיה העתידית שלו.
- אי תקינות שחרור הפרמיה במצבי נכות – יש לוודא ששחרור הפרמיה בעת הנכות מבוצע באופן סדיר ומשקף שכר פנסיוני בגובה קצבת נכות חלקי שיעור הנכות (כפי שנרכש בפוליסה בתרם מקרה הביטוח).
כמו כן, במקרים של תאונות ומצבי נכות מוחלטת, אנו מבחשבים הפסדים פנסיוניים במקביל להפסדי השכר של התובע.
