19 IAS הינו התקן הבינלאומי העוסק בהטבות לעובדים. תקן זה הינו אחד מתקני ה-IFRS אשר מביאים לשינוי במדידת נכסים והתחייבויות ביחס למדידה הנהוגה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בישראל.
אחד השינויים העיקריים בתקן זה ביחס לכללי החשבונאות המקובלים בישראל הינו מעבר ממדידת התחייבויות ונכסים הנוגעים להטבות לעובדים לאחר פרישה לפי שיטת Shut-Down הנהוגה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בישראל (דהיינו – מדידת ההתחייבויות בגובה מחויבות החברה לעובדיה אילו פוטרו כל העובדים נכון לתאריך המאזן – בגובה מכפלת הוותק של העובד בחברה במשכורתו האחרונה, ומדידת הנכסים בהתאם לערכי הפדיון שלהם לתאריך המאזן) להצגתם כ – (Defined Benefit) – להלן "שווי ההוגן" שמחושב על בסיס אקטוארי ומביא בחשבון, בין היתר, עליות שכר עתידיות, זכאות לקבלת פיצויים, שיעור עזיבת עובדים. המדידה נערכת על בסיס היוון תזרימי המזומניםהעתידיים הצפויים, לפי שעורי הריבית של אגרות קונצרניות שקליות בדרוג גבוה, אשרמועד פרעונן קרוב לתקופת ההתחייבויות המתייחסות לפיצויי הפרישה
חישוב ההתחייבויות לפיצויי פיטורין על פי התקינה החדשה נעשה על בסיס אקטוארי ומביא בחשבון שפיצויי פיטורין לא משולמים מייד ביום הדו"ח, אלא בעתיד, במקרה מוות (חו"ח) או נכות או פרישה מעבודה של העובד. לכן יש להביא בחשבון עליות עתידיות בשכר ולהוון אותן לתאריך הדו"ח.
מול ההתחייבויות עומדות היעודות לפיצויי פיטורין, אשר הצטברו בפוליסות ביטוח מנהלים, קרנות פנסיה וקופות גמל ומשמשות כנכסים. בעבר, לפני יישום התקינה החדשה, נהגו להציג במאזן כנכס את סכום היעודה בגין פיצויי פיטורין, כפי שדווח ע"י הגופים המבטחים, עם יישום התקינה החדשה חייבים להציג את הנכס בשוויו ההוגן להביא בחשבון גם תשואה עתידית אשר תצטבר לזכות נכס זה בעתיד.
על פי התקינה הבינלאומית החדשה (IAS 19 – IFRS) החברות מציגות במאזניהן הכספיים את ה9התחייבויות בגין פיצויי פיטורין וכן את הנכסים אשר צברו לכיסוי התחייבויות אלו.
