מאמרים

במאמר זה אנסה להסביר את היתרונות והחסרונות הטמונים בגידול שכר ריאלי לעובדים המבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות, לאור תיקון 3 שחל על הפקדות חדשות בשנת 2008.

עפ"י תיקון 3 כל ההפקדות החדשות בכל המסלולים (קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים) יתקבלו בגיל פרישה כקצבה (מובן כי ניתן לבצע היוון קצבה במידה והפנסיה הצבורה עולה על כ- 4,000 ₪ אך המשיכה חייבת בשיעור מס זהה לזה שייגבה מהקצבה).

לאור חוק ההסדרים במשק (שנת 2000) נוצר מצב בו פלח מסוים ממבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות בחרו להעביר חלק משכרם (או גידולי שכר) למסלול הוני, שמאפשר משיכת הכספים בעת הגיעם לגיל פרישה במזומן וללא חבות מס.

עתה, לאור החלת תיקון 3, יש צורך לבחון מהו המסלול שנותן למבוטח את הקצבה הגבוהה ביותר. כפי שניווכח בהמשך, התשובה היא בדרך כלל – קרן הפנסיה הוותיקה.

נזכיר כי קרנות הפנסיה הוותיקות נסגרו למצטרפים חדשים בשנת 1995, ומכאן  מרבית החברים הפעילים הינם בגילאי 50 שנים ומעלה, כמו כן יש לזכור כי שיעור ההפקדות בקרן הוותיקה הינו 20.5% מהשכר וגיל הפרישה הועלה ל- 67/64 שנים לגברים/נשים בהתאמה.

החל משנת 1995 המצטרפים החדשים מבוטחים בקרנות פנסיה מאוזנות חדשות, בהן מחושבת הפנסיה בהתאם לצבירה שבגיל הפרישה ובהתאם לתוחלת החיים הידועה במועד קבלת הקצבה.

ניתן לחלק את קרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות שנמצאות בהסדר ממשלתי לשתי קבוצות:

1.      קרנות בהן השכר הקובע מחושב בשיטת הממוצעים כגון: מקפת, קג"מ וכו'.
2.      קרנות בהן השכר הקובע מחושב בשיטת השילוב (השיטה משלבת בין שיטת הממוצעים לשיטת שלוש השנים) כגון: מבטחים, נתיב וכו'.

בחינת חלופות פנסיוניות

כאן תבחן כדאיות העובד להגדלת שכר בקרן פנסיה וותיקה, הן בקרן בה קיימת שיטת הממוצעים והן בשיטה המשולבת, לעומת העברת השכר לקרן פנסיה חדשה.

דוגמא: הדוגמא מביאה בחשבון את כל הנחות היסוד הבאות –

1.        מועד החישוב הינו אוקטובר 2010.
2.        גבר בן 52 שהצטרף לקרן לפני 20 שנים ועבד במשרה מלאה.(שיעור הפנסיה הצבורה עד כה הינו 40%).
3.        גיל הפרישה הינו 67 (שיעור הפנסיה הצבורה יהיה 70%).
4.        שכר נוכחי המבוטח בקרן הינו 8,000 ₪, השווה לשכר הממוצע במשק (להלן – שמ"ב).
5.        השכר ב10/03 היה בגובה 6,000 ₪.
6.        היחס בין השכר המבוטח לשמ"ב במשך 20 השנים הראשונות הינו 0.75.
7.        השכר הממוצע במשק יגדל ריאלית בשיעור של 1.00% לכל שנה.
8.        העובד מקבל תוספת שכר מיידית של 2,000 ₪ (שהם 25%), אותה יוכל להפנות לקרן הוותיקה או לחדשה.
9.        אשת העובד צעירה ממנו ב- 3 שנים.
10.        הכיסויים הנרכשים בפנסיה החדשה (לצורך השוואה הוגנת לפנסיה הותיקה):
    • פנסיית נכות של 70%.
    • פנסיית אלמנה למבוטח פעיל של 40%.
    • פנסיית הזקנה כוללת כיסוי שארים של 60%.
    • שיעור ההפקדה הינו 20.50% משכר מבוטח.
11.        שכרו של העובד נותר ללא שינוי ריאלי עד הגיעו לגיל פרישה.
12.        כל החישובים יתבצעו במונחים ריאליים בלבד.

בשיטת הממוצעים –
הפנסיה הסופית נקבעת ע"י הכפלת 2.00% בשנות הוותק בקרן (לכל היותר 35) ובשכר הקובע.

שכר קובע בקרן:  השכר הקובע הינו השכר שבו מוכפל שיעור הפנסיה בעת אירוע ביטוחי (פטירה מוקדמת, נכות, הגעה לגיל פרישה). השכר הקובע מחושב באופן הבא: בכל שנה מחשבים את היחס בין השכר המבוטח לעומת השמ"ב, מחברים את היחסים (לכל היותר 35 היחסים הטובים ביותר) ומחלקים במספר שנות הביטוח (ולא יותר מ- 35). התוצאה מוכפלת בשמ"ב בשנת הפרישה.

שיטת הממוצעים אינה מגבילה את גידול השכר בקרן אך לאחר הרפורמה באוקטובר 2003 השמ"ב הוגבל לעליה ריאלית שנתית מקסימאלית של 2.00% ביחס לשמ"ב שפורסם במועד הרפורמה (בדיקת גידול שמ"ב ריאלי בעשר השנים האחרונות מראה על כ- 1.50%, ולכן כיום אין בעיה בנושא).

הבדיקה מבחינה בין הפנית כל גידול השכר לקרן הוותיקה או לקרן פנסיה חדשה:

הסבר לחישוב השכר הקובע (במקרה של הפנית כל השכר לקרן הותיקה)

סכום היחסים בין השכר לשמ"ב הינו: (0.75*20+ 1.24+1.25+…+1.09)=32.50

השכר הקובע הינו: חלוקת סכום היחסים בשנות הביטוח  32.5/35=0.93

התוצאות מראות כי השכר הקובע, במקרה של הגדלת השכר בקרן הוותיקה, הינו 8,540 ₪ (=0.93*9,196) והפנסיה בגיל הפרישה תהיה 5,978 ₪ (=8,540*70%).

פיצול הכסף בין קרן וותיקה לחדשה מביא לכך כי בוותיקה תתקבל קצבה של 5,334 ₪ (=9,196*0.83*70%), הפנסיה בקרן החדשה תקנה קצבה של 386 ₪ ולכן סה"כ פנסיה של 5,720 ₪ (=5,334+386).

ישנו יתרון בולט לפנסיה הוותיקה (תוספת של 258 ₪) בשיעור 67% (=258/386) על הפנסיה החדשה (קיימים גם יתרונות/חסרונות נוספים שיצוינו בהמשך המאמר).

השיטה המשולבת –

חישוב זה מיושם בקרנות בהן הייתה נהוגה שיטת שלוש השנים לפני החלת הרפורמה באוקטובר 2003.

שיטת השילוב מורכבת מקומבינציה בין שיטת הממוצעים (כפי שהוסבר בדוגמא הקודמת) לבין שיטת שלוש השנים (יוסבר בהמשך).

לשיטת שלוש השנים ניתן שקלול של שנות הביטוח ממועד ההצטרפות ועד מועד הרפורמה, מתוך סך כל שנות הביטוח (ערך זה מוגבל ב- 35) לשיטת הממוצעים ניתן שקלול של שנות הביטוח מהרפורמה ועד למועד הפרישה.

 הבה נמחיש זאת בטבלה לעיל:

עתה, נפנה לאופן חישוב השכר הקובע בשתי השיטות:

שיטת 3 שנים –  השכר הקובע הינו הנמוך מבין השכר הממוצע הממודד (הריאלי) בשלוש שנות הביטוח / עבודה האחרונות או השכר הקובע במועד הרפורמה (השכר הריאלי הממוצע בין אוקטובר 2000 ל- ספטמבר 2003) בתוספת הצמדה וריבית שנתית ריאלית של 2.00% ממועד זה ועד לפרישה – גיל 67 בדוגמא שלנו (להלן – שכר תיאורטי בשיטת 3 שנים).

התוצאה מוכפלת בשיעור המשרה הממוצעת בתקופת הביטוח.

שיטת הממוצעים – השכר הקובע הינו השכר בשיטת הממוצעים בכל תקופת העבודה כמפורט בדוגמא הקודמת (מובן כי גם כאן חלה מגבלת עלית השמ"ב ריאלית מעבר ל- 2.00% לשנה, דבר שאינו בעייתי כיום).

בחנתי מהי הפנסיה המתקבלת בשיטה המשולבת, לפיה כל גידול השכר ממופנה לקרן הוותיקה לעומת העברתו לקרן פנסיה חדשה.

עפ"י שיטה זו, השכר הקובע בשיטת 3 השנים הינו 10,000 ₪ (השכר הריאלי הממוצע ב- 3 השנים האחרונות לפני הפרישה). הסיבה לכך היא ששכר זה נמוך מהשכר באוקטובר 2003 בתוספת הצמדה וריבית ריאלית 2.00% ממועד הרפורמה ועד מועד הפרישה באוקטובר 2025 שהוא 10,614 ₪.

השכר הקובע בשיטת הממוצעים -8,540 ₪ זהה לזה שחושב בדוגמא הקודמת (בהתחשבות כי כל גידול השכר מופנה לקרן הותיקה).

לאור כל האמור, השכר הקובע בשיטת השילוב הינו 9,082 ₪ והפנסיה הינה 6,358 ₪.

עתה, נבחן את גובה הפנסיה המתקבלת במקרה של הפנית כל גידול השכר לקרן פנסיה חדשה.

במקרה זה השכר הקובע בשיטת 3 השנים הינו 8,000 ₪ (כיוון שהוא נמוך מהשכר התיאורטי בשיטת 3 שנים).

השכר הקובע בשיטת הממוצעים הוא 7,620 ₪, זהה לזה שחושב בדוגמא הקודמת.

לאור כל האמור, השכר הקובע בשיטת השילוב הינו 7,761 ₪ והפנסיה הינה 5,433 ₪. יש להוסיף לזה קצבה בסך 386 ₪ המתקבלת מקרן הפנסיה החדשה (ערך זה נלקח מהדוגמא הקודמת), בסה"כ נקבל פנסיה של 5,819 ₪.

יש יתרון בולט לפנסיה הוותיקה (תוספת של 539 ₪) בשיעור של 140%.

למרות כל האמור, לא ניתן לסכם את הדוגמאות ללא ציון יתרונות וחסרונות נוספים בכל אחת מהקרנות:

קרן פנסיה וותיקה:

יתרונות –

1.             הפנסיה גבוה מזו המתקבל בקרן פנסיה חדשה.
2.             אין תקופת אכשרה בגין גידול השכר.
3.             השכר הקובע יגדל ריאלית במידה והשכר הממוצע במשק יגדל ריאלית.

חסרונות –

1.             משיכה הונית של חלק מהפנסיה לא מאפשרת קבלת קצבה, ולכן במצב זה נדרשת משיכת כל הכספים (דבר שאינו כדאי כיוון שערך הפדיון נמוך משמעותית משווי הקצבה).
2.             ניתן להוון עד 25% מהקצבה, לכל משך החיים, בתנאים לא טובים (שיעור ריבית גבוה – דבר המקטין את גובה הקצבה).
3.             אין גמישות באופן קבלת הקצבה – הקצבה משולמת לכל ימי חיי המבוטח, ובמקרה פטירה 60% ממנה ישולם לבת הזוג (במקרה הפוך רק 30% לבן הזוג).
4.             השכר המבוטח במקרה של גידולי שכר, לצורך פנסיית שארים ונכות, אינו גדל באופן מיידי אלא באופן הדרגתי על ציר הזמן.

קרן פנסיה חדשה:
יתרונות –

1.             ניתן לבצע משיכה הונית של חלק מהכספים (לדוגמא: פיצויים פטורים ממס) ללא קנסות או פגיעה בפנסיה הצבורה (ברור כי משיכת חלקית מקטינה את גובה הפנסיה באופן יחסי לגובה הסכום שנפדה).
2.             קיימת גמישות באופן קבלת קצבה: אדם לא נשוי יכול לרכוש קצבה ללא קצבת שארים – דבר המגדיל את גובה הפנסיה.
3.             כל אדם יכול לרכוש תקופת תשלום מובטחת שבין 5-20 שנים. משמעות הדבר הוא כי במקרה פטירה לפני תום התקופה המובטחת יקבלו המוטבים את הקצבה עד לתום התקופה המבוטחת.
4.             כל אדם יכול לרכוש כל % פנסיית שארים שיחפוץ (ולפחות 30% לאדם נשוי).
5.             השכר המבוטח לצורך פנסיית שארים ונכות מתעדכן באופן כמעט מיידי (בד"כ ממוצע של 12 החודשים האחרונים לפני קרות האירוע).

חסרונות –

1.             גובה הפנסיה נמוך משמעותי מזה המתקבל בקרן הוותיקה.
2.             ייתכן צורך בהצהרת בריאות וקיימת תקופת אכשרה של 5 שנים למחלות קודמות בעת ההצטרפות לקרן או גידולי שכר משמעותיים.

ברצוני להדגיש כי לא מעט עמיתי קרנות וותיקות עברו לעבוד במסגרת חברות אחרות, שאין להן הסכם קיבוצי עם הקרנות, והפכו להיות חברים בודדים כך שביכולתם להגדיל את השכר המבוטח רק בתוספת מדד או בתוספת מדד וריבית ריאלית של 2.00% לשנה (עמיתים אלו אמורים לוודא עם הקרן מהו השכר המרבי שניתן לבטח בה).

לסיכום, עקב מורכבות הנושא מוצע כי עמיתי הקרנות הוותיקות יפנו לייעוץ אקטוארי מתאים לפני קבלת החלטות בכל הנוגע לשינויי שכר בקרן הותיקה.

נושא חשוב נוסף, בכל הנוגע לשינויים בקרנות הותיקות, הינו כדאיות / אי כדאיות בהמשך הפרשה לקרן בתום 35 שנות הוותק, רציפות זכויות ,היוון פנסיה ועוד. נושאים אלו ייבחנו במאמר הבא.

תשאירו לנו את הפרטים שלכם ונחזור אליכם.