שוק הפנסיוני לעיתים הינו סבך לא פשוט לאזרח ממוצע, עם זאת על כל אדם שחוסך לגיל הפרישה, בין אם בקרן פנסיה, בביטוח מנהלים או בקופת גמל יש להבין את עקרונותיו ולנצל את היתרונות היחסיים שניתנים לחוסכים ע"י המדינה.
נכון להיום, תקרת ההפקדה המזכה של תגמולי העובד הינה 7.0%, כאשר רובו של ציבור החוסכים מפריש 5.0% בלבד. ישנם מספר יתרונות בהגדלת שיעור הפרשת ב 2.0% נוספים.
- הגדלת חיסכון פנסיוני כולל לעת גיל הפרישה:
הגדלת שיעור הפרשות תגמולי העובד עשויה להגדיל את גובה הצבירה לגיל הפרישה בצורה מהותית.לדוגמא, אדם בן 30 עם שכר פנסיוני של 7,000 ₪ שיגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ 5% ל 7% ויפרוש בגיל 65, יגדיל את חסכונו הפנסיוני ב כ120,000 ₪, תמורת הפקדה חודשית בסך 91 ₪ בלבד, כמובן שדחיית גיל הפרישה יגדיל את גובה החיסכון. (הפקדה של 2% משכר 7,000 ₪ זה 140 ₪, בניכוי החזר של 35% כמפורט בסעיף 2 לעיל).הנחות חישוב:
תשואה צפויה ריאלית שנתית של 4.26% (למרות שהתשואה הריאלית הממוצעת בקרנות פנסיה חדשות ב10 שנים אחרונות הייתה כ6%) ,
דמי ניהול מפרמיה 6% ומצבירה 0.50%. שכר לא גדל ריאלית עד גיל הפרישה (הצמדה למדד בלבד). - הטבות מס:
זיכוי לפי סעיף 45 א' על הפקדה לתגמולי העובד.אחד הכלים של המדינה להניע את הציבור לחסוך לגיל הפרישה הינו הטבת מס על הפקדות לכספי הפנסיה, ולכן יש לנצל הטבה זו באופן מרבי.
גובה הזיכוי המקסימאלי בשנת 2010 הינו 198 ₪ (8,100 * 7.0% * 35%).
לדוגמא, אותו אדם בן 30 עם שכר פנסיוני של 7,000 ₪ שיגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ 5% ל 7%, יקבל תוספת ריאלית למשכורת נטו שלו בגין כל תקופת חסכון של 35 שנים בסך של כ 21,000 ₪. - פטור ממס רווחי הון על כספי החיסכון הפנסיוני:
נכון להיום כל אזרח שחוסך באמצעות במכשירי חיסכון כמו קרנות נאמנות, פיקדונות בנקאים ועוד מחויב בתשלום מס רווחי הון בשיעור 20% על הרווחים הריאליים. בדוגמא שנתתי בסעיף 1 לעיל, אדם בן 30 שהיה חוסך באופן עצמאי סכום בשיעור 2% משכרו הפנסיוני היה משלם מס רווחי הון של כ 9,000 ₪, בנוסף לכך, הוא גם לא היה נהנה מזיכוי בשיעור 35% לפי סעיף 45 א' שהיה מגדיל את משכורתו נטו בגין כל הפקדה.
שלושת היתרונות שתיארתי לעיל מצביעים על הכדאיות בהגדלת הפרשת תגמולי עובד ב 2% נוספים.
עם זאת, כל חלופה נמדדת אל מול אלטרנטיבה, על כן בחנתי אפשרות להגדלת תגמולי העובד לטובת חיסכון פנסיוני אל מול אלטרנטיבה סבירה שהיא חסכון של 2% באופן עצמאי באמצעות תוכנית חיסכון כמו קרנות נאמנות או פיקדון בנקאי וכד'.
שתי החלופות שהשוויתי הינן:
א. הפקדה של 2% נוספים לחיסכון פנסיוני.
ב. הפקדה של 2% נוספים לתוכנית חיסכון שמנוהלת באופן עצמאי.
הטבלה הבאה מראה את היתרון היחסי שגלום בהפקדת 2% הנוספים לטובת חיסכון הפנסיוני.
רכיבים להשוואה | חלופה א' | חלופה ב' |
צבירה לגיל הפרישה | 118,801 | [1]103,819 |
זיכוי כולל לפי סעיף 45 א' | 21,168 | 0 |
מס רווחי הון1[2] | 0 | -9,004 |
סה"כ | 139,969 | 94,815 |
הפרש לטובת חלופה א' | 45,154 |
מכאן, ניתוב 2% להפקדה בחלופה א' מגדיל את ערך הכסף ב 48% ביחס לחלופה ב', בנוסף היא מגדילה את הצבירה לגיל הפרישה ב כ 11%.
כלל אצבע נוסף שניתן לזכור הוא שהגדלת הפקדה לתגמולי העובד בשיעור 2% לכל 1,000 ₪ שכר הפנסיוני, עבור אדם בן 30 שיפרוש בגיל 65, תביא לתוספת צבירה של כ 17,000 ₪ (ובשוטף העובד ייהנה מזיכוי של כ 3,000 ₪ נוספים).
אלכסיי טרקשינסקי
[1] על מנת לתת אומדן השוואתי לניהול השקעות עצמאי הנחתי תשואה צפויה בשיעור 3% ריאלי.
[2] לפי 20% על רווחים הריאליים.
למידע נוסף אודות ייעוץ פנסיוני מקצועי
Comments are closed.